במובן הכי פשוט, למידה היא רכישה של ידע חדש, הטמעתו ופיתוח היכולת לעשות שימוש עצמאי בידע זה. השאלה המעניינת בעיני אינה "מהי למידה?" אלא: "איך מייצרים למידה?", או אולי "אילו סוגי למידה קיימים ובאיזו אתם הייתם בוחרים?". כאן אנו כבר עומדים בפני תאוריות חינוכיות שונות כמו אינטליגנציות מרובות, חינוך דיאלוגי, קונסטרוקטיביזם וכו'. אנו, כמחנכים, עומדים בפני השאלה: איזו מן חוויית למידה אנו מייצרים לתלמיד ולמה? מה שברור זה שאנחנו פועלים בתוך מציאות בית ספרית ומערכתית נתונה. יש הרבה לחצים חיצוניים אשר משפיעים על אופני הלמידה בכיתה והמורה נותר כרב החובל המנווט את ספינת הכיתה במים הסוערים של מערכת החינוך הישראלית. אם השאלה נוגעת להעדפה האישית אלי, איזו סוג למידה הכי משמעותית עבורי? זוהי למידה מלוות מעשים, למידה שהיא תוצאה של מפגש ישיר עם החומר (כלומר, לא העברה ישירה של המורה) ומייצרת עבורי מפגש משמעותי בין החומר לבין החיים האישיים שלי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה