כשהאסימון נופל והפאזל מתחבר, משהו שלפני רגע היה פיסות של מידע לא הגיוני- פתאום נראה כמו הדבר הכי הגיוני בעולם. בעיני זו למידה. 

למידה מתקשרת לדעתי לרכישת ידע חדש או לקישור לוגי בין ידע קיים והיא מתרחשת גם ואולי בעיקר מחוץ לשדה הפדגוגי. למידה היא התנהגות אנושית בסיסית- בכל רגע אנחנו קולטים, מפענחים, מבינים, מיישמים.

כאשר אני מנסה לחשוב על למידה בתור תלמידה עולה לי מחשבה פחות רומנטית, על ניסיון מאומץ לקלוט הרבה מידע באופן מהיר ויעיל. אך כמורה אני מקווה לגרום ללמידה להיות דבר שיש לתלמידים מוטיבציה לעשות, כלים למצוא מה הלמידה הנעימה והיעילה עבורם ולהביא אותם לצמיחה.

מטלה 2 -

אני זוכר בשיעור ׳טבע׳ בבית ספר יסודי שלמדנו על הדבורים. למדנו שהן מביאות צוף מהפרחים ברגליים שלהן ושניתן לזהות אם הן בדרך חזרה מהפרחים או בדרך אל על ידי מבט ברגליים ובדיקה אם הן נפוחות או לא. זה היה כיתה ה נדמה לי.

נראה לי שזה הכי מתקשר לתיאוריה של פיאז׳ה, מכיוון שאני לא מוצא קשר בין זה להתפתחויות אחרות שהיו קשורות לגיל

מהי למידה

למידה זהו תהליך בוא רוכשים ידע ומידע. מרגע שאנו נולדים אנו לומדים. אני ארצה להתמקד בלמידה - כידע המצטבר בזיכרון, בהקשר של אפלטון. אם בתהליך הלמידה מה שאנו בסופו של דבר יודעים זה מה שנשמר בזיכרון אז בעידן הטכנולוגי ההולך ומתפתח של היום יש קריאת תיגר על כך. אם בעבר רק מומחים בתחום הידע שלהם היו בעלי המידע העשיר לעומת ההדיוטות אז כיום כל הדיוט עם סמארטפון אשר זמין לאינטרנט קורא תיגר על כך. למעשה כל המידע זמין כל הזמן - ממספרי טלפון עד "לגגל" כל מידע שעולה על רוחנו (מידע על היסטוריה, גיאוגרפיה, אומנות, מתמטיקה, פילוסופיה, ביולוגיה, רפואה, פוליטיקה, חדשות, בידור ועוד ועוד ועוד) החדשנות - לא צריך לזכור, במידה שנצטרך, כמעט בכל רגע נתון - המידע שם. אז האם אנו זקוקים לזיכרון כפי שהיינו זקוקים לו בעבר ומה זו בעצם למידה בעידן הטכנולוגי?

למידה בעיניי היא תהליך בו אדם רוכש ידע חדש שלא היה ברשותו קודם לכן. תהליך הלמידה דורש מאמץ והשקעה וככל שמתרכזים בזה יותר ומשקיעים יותר אז לומדים טוב יותר והחומר יושב יותר טוב במוח, חוץ מזה יש למידה פאסיבית שבה חומר קליט או מעניין נכנס לנו לראש גם בלי שאנחנו מתאמצים ללמוד אותו.  כדי שתהיה למידה  טובה החומר צריך להיות מעניין או להיות מועבר בצורה מעניינת. אם מורה מעביר נושא משמים בצורה מעניינת, סביר להניח שהתלמידים ילמדו ויזכרו את זה. אבל אם מורה מעביר בצורה לא מעניינת או משעממת, לא משנהה כמה טוב החומר, סביר להניח שתלמידים לא יצליחו לזכור אותו, יותר סביר שהם יזכרו כמה משעמם היה המורה. למידה של ילדים שונה מלמידה של מבוגרים/סטודנטים כי לילדים קשה יותר לשמור על משמעת עצמית ולהתרכז בשיעור בכיתה לכן המורה צריך לגוון, להעביר את החומר בצורה מעניינת או להביא הקשרים מעולמם של הילדים.

מהי למידה בעיני? לטעמי למידה היא תהליך של רכישת מיומנות או ידע, שלא היו ברשותך לפני כן. כמו כן, לטעמי גם שכלול של ידע קיים, קרי- התמקצעות, נחשב ללמידה. אפלטון טען כי למידה היא למעשה תהליך של הזכרות. כל הידע האפשרי כבר קיים בנו(זאת מכיוון שהנפש אינה מתכלה אלא רק הגוף), בשל כך המאמץ שאנו עושים בתהליך הלמידה מטרתו היא להציף את הידע הקיים אל השטח, כלומר להיזכר.

אישית אינני מסכים עם אפלטון. כמדומני, אף כתבתי על כך עבודה בלימודי התואר הראשון בפילוסופיה. לדעתי האדם מגיע אל העולם כטבולה ראסה. זאת לפחות מבחינת הידע. כמובן שיש גם מרכיבים אורגנים אשר משפיעים על יכולת רכישת הידע ולכך גם נוספים מרכיבים סביבתיים אשר מכוונים את האדם לתחומי עניין מסוימים בהתאם לאופי החברה בה חי האדם.

            כעת אשוב להתחלה, אז מהי למידה בעיני? אני חושב שלמעשה לא ניתן להגדיר בצורה קונקרטית למידה מהי. אפשר לנסות ולנסח כל ענף של הלמידה באופן נפרד ובהתאם לתפיסות שונות. ניתן לומר כי בדומה לדברי אפלטון, למידה בהכרח תלויה בזיכרון. למעשה ביכולות לקודד מידה חדש לתוך הזיכרון ארוך התווך. המידע החדש מתאכסן למען היכולות לשלוף אותה בצורה עתידית. אני מוסיף על כך ואומר כי למידה אינה בהכרח תהליך חיצוני. גם רפלקסיה מובילה ללמידה. עיבוד המידע הקיים וסנתזו לכדי תובנות כאלה ואחרות, גם הם תהליך של למידה.

            למעשה אפשר להרחיב ולומר כי החיים הם תהליך של למידה. הדגש הוא על המילה תהליך. זאת מכיוון שאין גבול עליון ללמידה. אני מניח שכאשר מגיע האדם למצב בו לא ניתן לרכוש ידע חדש(אלצהיימר למשל?), כך גם המשמעות של המילה חיים משתנה מתהליך לרעיון של סטגנציה ואף רגרסיה בדרך הבטוחה אל המוות שיסמל באופן סופי את סוף התהליך.

            אז לחיות זה ללמוד וללמוד זה לחיות, הלא כך? חשוב לציין שאין בכוונתי בכך לזמר שיר הילל למוסדות האקדמאים, לא ולא! למידה היא הכל, איך להיות אדם טוב יותר, יחסי אנוש, שכלול התפיסה וגם רכישת ידע בגישה האקדמאית. האוניברסיטאות קמו באירופה בימי הביניים אבל אנשים(וגם חיות) למדו והעבירו את הידע הלאה מאז שחר ההיסטוריה. ללא למידה, רכישת ידע חדש(ברמת הסובייקט) אין משמעות להיסטוריה, לקדמה או לכל אספקט אחר של הציוויליזציה וההון שנלווה אליה.

            הפסקאות הנ"ל הצגתי בקצרה חלקיק מהספקטרום של המונח "למידה" בעייני. אני מקווה שהבלבול הצליח להמחיש במידת מה עד כדי כמה לא באמת ניתן לספק תיאור הוליסטי למונח זה. 

מהי למידה?

מהי למידה בעיני?

למידה בראש ובראשונה היא רכישת כלים, ידע, וכיוצא באלה מתוך פעולה מאומצת שתכליתה הוא קשב לאחר, או פעולה עצמאית של חיפוש. הלמידה מקבלת משמעות כאשר מצליחים ליישם את הכלים ואת הידע בעולם לטובת רווח רוחני או חומרי.

כאשר אני חושב על תהליך הלמידה בחיים שלי אני מעריך שמשולבים בו כוחות חיצוניים ופנימיים כאחד. עבורי הלמידה מתבטאת רק כאשר אני פותח את הראש ואת הלב, או אם תרצו מתעורר בי הרעב לצבירת ידע או כלים חדשים. הלמידה יכולה להיות גם פועל יוצא, או תוצר לוואי של תהליך פנימי אחר שעובר עליי- למשל כאשר אני בונה או יוצר דבר כלשהו. תהליך היצירה טומן בהכרח תהליך של למידה והתמודדות. ההתמודדות עם האתגר מביאה למציאת פתרונות, וכאשר אני זוכר אותם לפעם הבאה אני יכול לומר שלמדתי אותם מתוך תהליך פנימי.

כפי שציינתי הלמידה יכולה להיות מושפעת מכוח חיצוני- למשל החברה בה מופעלים לחצים שונים על האדם ומאלצים אותו ללמוד כיצד לנווט עצמו בתוך המציאות. 

בשני המקרים שהזכרתי לא ציינתי כי לפני שאדם לומד דבר חדש הוא עובר שלב בו הוא מבין כי הוא ניצב בפני אתגר שדורש ממנו לרכוש ידע או כלי שאינם מצויים לו. מתוך ההבנה הזו אחד יכול לגשת ולהתמודד עם המציאות וללמוד דבר מה.

אם כן הלמידה איננה תהליך מצומצם אלא היא נוגעת בתחומים רבים. אדם שאינו לומד כלום נידון למעשה לחיות כל יום מחדש באופן דומה. הלמידה משחררת אותנו מהגדרות המציאות ומאפשרת לנו לפרוץ את התחומים שנראים לנו סגורים בפנינו. כמו כן הלמידה נעה בין המרחב הפנימי לבין החיצוני שכן ךשניהם תפקידים שונים בתהליך הלמידה של האדם.

מהי למידה ?

למידה בעיניי איננה סופו של מהלך כלשהו , כי אם כל משכו - כלומר משלב ההיחשפות לתכנים לימודיים, ערכיים ו/או אחרים, התמודדות במידה זו או אחרת איתם, ועד להפנמה מסוימת של הדברים חשוב לציין כי למעשה למידה איננה מסתיימת למעשה לעולם, טיבה ומהותה עשוי להשתנות אצל אותו אדם בתקופות שונות - ואפילו במהלך זמן מצומצם מדי - וככלל אינני סבור שישנם "תכני למידה" מוגדרים בהכרח , למרות הפיתוי לייצר תכנים אלה במטרה לסמן "מטרות ו"יעדים" רצויים מבחינת מיסגור העיסוק בעניין.

ביסודו של דבר, כל הליך למידה מהותי חייב להסתמך על סקרנות, שאילת שאלות ואף מתיחת ביקורת כחלק מהגירוי האינטלקטואלי של הטלת ספק ובדיקת העובדות הניתנות/נמסרות באופן אישי. בעניין זה, ניכרים ההבדלים בין בני האדם: יש מי שיעדיף עיסוק אינטלקטואלי "קר" ויחוש שהדבר דווקא ימריץ אותו לחפש סוגיה מסוימת, ויש מי שהלהט האישי שלו יוביל אותו לעיסוק נרחב בעניין מסוים, אגב בחינת מהותו וטיבו לעומק, בהליך עמוק של הפנמה. בעניין הזה אעיר, כי ודאי שמדובר בחוויה אישית וסובייקטיבית ובעניין הזה עצם הלמידה מן הניסיון של המורה /המחנך קריטית למדי.
לטעמי גם אין תהליך של "משפך" כיום – ודאי לא במציאות של 2016 – באשר הידע איננו נמצא עוד ברמה ההיררכית העקרונית כחלק מנחלת המורים בלשון המעטה; במובן הזה, למידה היא דו כיוונית ודינאמית.על רקע זה נראה לי שעלינו כמורים להפנים את מורכבות העניין בראיה עדכנית ורלוונטית.
ענייני הזמן מכתיבים לנו במידה מסוימת גם את אופן תירגום הלמידה : במובן הזה, המשקל היחסי שעלינו להעניק למבחנים ביחס לכלל הלמידה צריך לקטון מהותית, ובמקביל – לפתח אמות מידה שונות והערכות חלופיות (למשל: מטלות מעשיות, הקושרות את ההליך הלימודי לכל אחד ברמה האישית, עבודות חקר ועוד).

ביסודו של דבר, למידה חייבת לפתח , בצורה כזו או אחרת, את כושר היצירה והחשיבה ובייחוד את הכישורים האישיים הנוגעים לעצם לימוד שאיננו תלוי במורה או גורם מתווך זה או אחר, והרי זהו לב העניין.

למידה היא תהליך בו אדם צובר ידע.

ישנם דרכים רבות לצבירת ידע ודרכים אלו מגוונות. יש אנשים שלומדים דרך קריאת ספרים, יש שלומדים מנסיון חייהם, יש הלומדים מניסוי וטעיה, יש שלומדים מנסיון חייהם של אחרים ויש אנשים שלומדים בעזרת הדרכה והוראה. כמובן שניתן לשלב ויכול להיות שתלמיד מסויים ילמד בכמה דרכים שונות בצורה טובה ומשמעותית.

יש המעדיפים ללמוד לבד(אוטודידקט) ויש המעדיפים ללמוד בקבוצה או על ידי מנחה.

לכל אדם יש אופי שונה ותכונות שונות המאפשרות לו לרכוש ידע בצורה שמתאימה לו. ישנם אנשים שקל להם ללמוד כשהשיעור עובר בצורה חזותית מלאה, ישנם תלמידים שמעדיפים שימוש בטכנולוגיה. ישנם תלמידים שמעדיפים שהשיעור יהיה שמעי וישנם שמעדיפים שיהיה לימוד פעיל ובו יש דיון והתלמיד הוא אקטיבי.

חשוב שמורה ישתמש במגוון דרכים ובמטודות שונות על מנת שיתאים עצמו למקסימום תלמידים, ובכך יגיע לקהל רחב יותר של לומדים.

כיום, החברה השתנתה, האתגרים השתנו ועל כן גם דרכי הלימוד צריכים להבחן ולראות מה ראוי לשימור ומה דורש שינוי. לדעתי הלמידה המשמעותית ביותר היום היא למידה בה הילד חווה חוויה ועדיף שיהיה בה אקטיבי.

החומר היום הוא רב ונגיש ובלחיצת כפתור ניתן להגיע למגוון רחב של חומרים ולכן בניגוד לעבר שבו אדם שרצה לדעת משהו היה צריך לאחוז בידע ולזכור דברים ועל כן השינון היה חשוב מאוד ללימוד. כיום הלמידה צריכה להיות מותאמת לכמות רבה של חומר שממנו צריך לזקק את מה שרלוונטי לתלמיד. לדעתי היום יש להקנות כלי למידה לתלמידים שילמדו אותם לסנן, לבחור, לתמצת לסנתז ולחשוב בצורה ביקורתית. לטובת כלים אלו יש לגרום לתלמידים ללמוד בצורה אקטיבית בה הם כותבים עבודות מחקר/ עבודות סיכום וכדומה.

אני מאמין שככל שהתלמיד יהיה יותר מחובר למה שהוא לומד הוא יקבל ממנו יותר, גם בידע של הנושא בו הוא עוסק וגם הדרך לעיבוד הידע יקנה לו יכולות וישפר יכולות לימוד. לכן חשוב שהתלמיד יתעניין במה שהוא לומד. כיום ישנם אפשרויות רבות המשלבות משחקים שדרכם הילדים רוכשים ידע בצורה חוויתית ומתוך כך הידע נלמד בצורה טובה יותר.

כתלמיד, קשה לי מאוד לשנן חומר, ובדיעבד לאחר המבחן אני שוכח הכל לעומת זאת כאשר אני כותב עבודה אני מרגיש שאני לומד מכך המון ואני גם זוכר יותר את החומר.

מהי למידה שכולם מדברים עליה?

מהי למידה?

למידה היא תהליך של רכישת ידע. היא מתקיימת בצורות רבות ובאופנים שונים ומגוונים. המקומות הפורמאלים של רכישת ידע אינם תמיד המקומות בהם יש את הלמידה הטובה ביותר. למידה פעמים רבות היא תהליך עצמאי לא ממוסד. אני לומד דברים שאני צריך בשביל להשיג מטרות מסוימות. אם אני רוצה לשרוד בתל אביב, אני צריך ללמוד כיצד פועל עולם השכירות, החוזים, הסחר ובכל מיקרה כנראה אכשל. למידה יכולה להתקיים בקבוצה, לדוגמא כאשר קבוצת כדורסל רוצה לנצח בתחרות עליה ללמוד לכדרר, למסור, לקלוע ולעבוד יחד בשביל להביס את הקבוצות היריבות. ידע הוא לא תמיד עניין חיצוני, המצוי אצל אדם או מוסד אחר אף כי גם זה יכול להיות.

למידה יכולה להתקיים בבית ספר, בהפסקה, בבית, בדרכים, כשאני אוכל ובעצם בכל מקום. היא לעיתים מודעת ולעיתים לא. כשאני נפגש עם קבוצה חדשה של אנשים אני לומד להכיר אותם לומד מה הם אוהבים ואילו תגובות יעוררו הפעולות שלי. כשאני מטייל אני לומד כיצד בנוי העולם היכן מצויים עצים פרחים וסלעים. 

ההבדלה בין התחום שבו אני מוגדר כ"לומד" לבין התחומים השונים יוצרים בלבול מושגי. לימוד הוא תהליך שאני רוכש ידע. למידה טובה היא כאשר אני מטמיע את הידע, עושה בו שימוש יצירתי, מעבד אותו. לימוד פחות טוב יהיה כאשר אני לומד חומר ופולט אותו במבחן. אינני אומר שזו הלמידה היחידה שמתקיימת בבתי הספר אבל ראוי להצביע על כך שבמגרש הכדורגל אופן הלמידה הוא לעיתים קרובות עמוק ופעיל יותר. אנו יכולים לשאול את עצמנו האם הידע בכיתה הוא טוב יותר מהידע הנלמד במגרש הכדורגל אך בשניהם יש תהליך של למידה.

לדעתי למידה טובה היא למידה פעילה, אקטיבית ומהנה. למידה בה הלומד הוא בעל מוטיבציה פנימית ללמוד ומידת ההשקעה שהוא מוכן לתת היא גבוהה. דוגמא לכך אפשר לראות בתהליך הלמידה בחוגי יצירה או אומנות לעומת לימוד חשבון. כאשר ילד רוצה ליצור יצירה, כאשר יש לו מטרה שהוא מנסה להגיע אליה הוא יהיה מוכן להשקיע בה את מיטב מירצו. כאשר ילד אינו אוהב את התחום הנלמד ומעדיף לעסוק  בדברים אחרים מידת ההשקעה שלו תהיה מצומצמת או שהיא תתורגם בעיקר לסבל.

תקופה קצרה לימדתי ילדים לשחק ביויו. השיעור עצמו שהעברתי היה בינוני ביותר. התלמידים לא כל כך הבינו מה אני מנסה ללמד אותם והם לא התלהבו מהתרגילים שניסיתי לתרגל איתם. אבל יום אחד שניים מהתלמידים שלי התלהבו מהיויו וגילו שאפשר לקחת את היויו למקומות רחוקים. המשחק התפשט כמו אש בשדה קוצים. בבית הספר ילדים רבים רכשו לעצמם יויו והחלו ללמוד תרגילים דרך האינטרנט.  כמעט ללא עזרה שלי הם הגיעו לרמות גבוהות של משחק ולאחר מספר חודשים אף עקפו את הידע  (הלא עצום שהיה לי). הלימוד התחיל בתור לימוד פורמאלי ב"חוג" שעשיתי במועדונית אבל הפך להיות לימוד פנימי ואוטודידקטי בעזרת היוטיוב. הדבר ששיחק בעיקר בהפיכה הזו היא המוטיביציה שלהם. אם זו מוטיבציה אירוטית להרשים את הבנות או מוטיבציה חברתית. אם זו מוטיבציה פנימית להשתפר במשהו ולהיות וירטואוז. כך או כך תהליך הלמידה היה מדהים.

למידה איכותית  נעשית פעמים רבות בדרך של משחק. כאשר אתה נהנה לשחק במשהו אתה לומד שוב ושוב טכניקות ודיוקים. החזרתיות היא מהנה. כך אתה עושה פעולה דומה לשינון אבל מתוך תחושת כיף. כאשר אדם נהנה מדבר הוא ירצה לעשות אותו שוב ושוב. כך ילד לומד לטפס על עצים, להתחבא, לרוץ במהירות ותפוס כדור. ידע שאולי אינו פורמאלי אבל כלל לא בטוח שאינו חשוב.

מהי למידה?
למידה בעיני היא היכולת שלנו להתפתח ולהרחיב את הידע שלנו בכל תחום באשר הוא. הלמידה המקובלת היום היא למעשה הקניית ידע במסגרת חינוכית כגון בית ספר, אוניברסיטה וכו'. במקומות אלו נמצאים התלמידים אשר מקבלים את הידע שברצונם (או מחובתם במקרים רבים) לרכוש.
מלבד זה אני חושבת שלמידה היא למעשה כלי שאנו משתמשים בו גם מבלי לחשוב. אפילו כאשר אנו הולכים לטייל אנו לומדים, לומדים להכיר את הארץ, לומדים על אזורים חדשים, צמחים חדשים וכו'. זו לדעתי למידה חשובה הרבה יותר משום שאנו מרחיבים את הידע שלנו בכוחות עצמנו, יוצאים לשטח וחוקרים. גם כאשר אנו נתקלים בדבר מה שאינו מוכר לנו ואנו נגשים למקורות ידע כמו ספרים או אינטרנט זוהי למידה חשובה כי מעצם המאמץ שלנו הלמידה הופכת למשמעותית יותר. משום כך בשנים האחרונות יש רצון ליצור לתלמידים למידה משמעותית במסגרת החינוכית, ישנה שאיפה לגרום לתלמיד להיות מחובר לחומר הנלמד, ויתרה מכך, השאיפה לגרום לו להרגיש חלק פעיל וחשוב מתהליך הלמידה.
לסיכום, למידה היא כלי הקיים אצל כולנו ברמות שונות. אצל אחד קיים הרצון ללמוד ולכן הוא ישתמש בכלי זה רבות להרחבת הידע, ואצל אחר יש פחות עניין ולכן תחומי הידע שלו יהיו מצומצמים יותר.

מהי למידה?

הפירוש הראשוני שאני חושבת עליו בהקשר של המושג למידה הוא "הטמעת ידע". לכאורה נשמע פירוש די משעמם וקר ואפילו התאכזבתי שזה הדבר הראשון שחשבתי עליו, אבל התעמקות במושג דווקא גילתה לי שיש בו טעם רב. בקונוטציה הראשונית למידה היא פעולה שקודם כל מתרחשת בבית ספר, אבל למען האמת למידה מתרחשת בהמון מרחבים שונים. ברחוב, באוטובוס, בסרט, באינטרנט, בעבודה, עם המשפחה, עם חברים ובעצם בכל מקום מכף רגלנו דורכת בו. אנחנו לומדים המון כל הזמן, אבל לעיתים התהליך נעשה במודע ולפעמים לא. בהקשר הזה אני חושבת שלמידה משמעותית היא כזאת שנעשית לא מתוקף היותי יצור מושפע, אלא מתוקף היותי ייצור שרוצה להתפתח ולהרחיב אופקים. כלומר, למידה משמעותית היא למידה בה התלמיד הוא חלק פעיל והכרחי בתהליך הטמעת הידע. משמעות הדבר היא שתלמיד שנכנס לכיתה, עם כל הציוד הנדרש, ושומע הרצאה, אבל לא מתרגם את ההרצאה לאיזשהו מובן אקטיבי, סביר להניח שפעולת הלמידה לא התרחשה אצלו. איני אומרת שהקשבה היא אינה למידה, אך הקשבה כשלעצמה אינה מספיקה. אם התלמיד לא יתרגם ויקשר את "הידע" שהוא שמע לחייו, הידע הזה יתמוגג תוך זמן קצר. לעומת זאת, ילד ששומע הרצאה פרונטלית, אך יחד עם זאת הוא יהיה שותף בתהליך הטמעת הידע בחייו בכל מיני צורות ואופנים, הוא ילד שלמד. במילים אחרות, תהליך למידה מכיל שני גורמים פעילים – מורה ותלמיד ושניהם הכרחיים לקיום תהליך הלמידה.   

מהי למידה

למידה בעיני היא תהליך של חקירה וסקרנות, הפנמה של ידע והבנה ברורה יותר של הנושא אותו חוקרים (לומדים). לפי דעתי כולנו תמיד נמצאים במצב של למידה, כולנו תלמידים בכל שלב של חיינו. כאשר האדם נמצא במצב שאינו מוכר לו הוא לומד כיצד להסתגל אליו, הוא חוקר את המצב ואת האנשים סביבו, הוא מפנים את הידע הזה ומתרגם אותו להבנה כוללנית יותר של המצב. התהליך הוא שלנו לאורך כל החיים ובלעדיו היינו אנשים משועממים שאין ברצונם לדעת כלום על חייהם וחיי הסובבים אותם. הלמידה היא חלק משמעותי שיש צורך להיות מודעים אליו ולקחת בחשבון את העובדה שאיננו יודעים הכל, גם כאשר אנו חושבים כך. 

למידה

למידה היא תהליך של הקניית ידע או מיומנות, ועיבוד החומר  הנרכש על מנת ליצור שינוי התנהגותי אושכלתני. תהליך הלמידה משלב מספר גורמים כמו הקשבה קריאה  זיכרון ועיבוד. תהליך למידה יעיל הינו כזה המושתת על הבנה הנובעת מצבירת חוויות היוצרות משמעות מהאינפורמציה המתקבלת אצלהלומד.על כך אמר בנג'מין פרנקלין כי "גאונות ללא חינוך היא כמו זהב המצוי במכרה". לפיכך, מטרתהלמידה היא לא  הקניית הידע עצמו, אלא ליטוש ועיבוד משאב זה לכדי מוצר שימושי ואפקטיבי.לדעתי, למידה אמיתית נובעת מסקרנות, שאלות, תהיות ויצר חקירה, ובלעדיהם תהליך הלמידה הופךחסר מטרה ולא יעיל. 

מהי למידה

למידה היא הפנמה של מידע חדש. המידע יכול להיות בצורת מילים, רגשות, תחושות פיזיות. הלמידה מתרחשת כאשר הדברים לא רק נקלטים, כמו במסמך הנשמר על מחשב, אלא שיש להם גם עיבוד פנימי. כלומר הם הופכים מדבר שהיה בחוץ לדבר שהוא עתה בתוך המקבל ומתוך כך, ואולי כי לא יתכן אחר, הם עברו שינוי מסוים בהתאם. לדעתי אין לנו יכולת לקבלת מבחוץ - כל דבר שיהיה, בין מנטלי או פיזי, מבלי לעשות לו התאמות ושינויים. כאן מתחילה גם השאלה של למידה משמעותית. הלמידה משמעותית כאשר היא גרמה לשינוי שאני מרגיש שיש לו תוחלת, שהשפיע עלי, שגרם לתגובה סינרגית. זאת לדוגמא לעומת דחייה של מידע או רגש חדש, דבר שעלול בנוסף לחדד כבר את הדברים הקיימים, מכאן שלא נעשתה למידה אל דחייה של גורמים חדשים וביטונם של דברים קודמים.

למידה בעיני

מהי למידה?

למידה בעיני היא תהליך הטמעתם של מידע לא מוכר או חוויות שמוסיפות לנו דברים שלא ידענו קודם.  תהליך של הטמעה עד שהמידע החיצוני הופך לחלק מאיתנו, ולא לקוריוז שאנו זוכרים היום ונשכח מחר.

תהליך זה הוא תהליך ארוך שתחילתו הוא בעוררותה של הסקרנות, ההתענינות הפשוטה, הראשונית משהו שמושך את תשומת הלב שמצית את הדימיון,  נשמע טוב אך זהו רק תחילתו של התהליך, משום שמשם מתחיל תהליך של בירור, בירור אשר לא חייב להתבצע בדרכי הלמידה הפורמליות של בית ספר. אלא לימוד שיכול להתבצע על ידי אלף ואחת דרכים שונות.

מנסיון אישי שלי הלמידה הטובה ביותר כלומר תהליך ההטמעה הטוב ביותר נעשה כאשר הייתי אקטיבית, כאשר משהו בער לי מבפנים וחיפשתי תשובה, שוב נסיון אישי שלי אני לומדת בצורה הטובה ביותר בשלושה אפיקים מרכזיים:

1.      דרך מוזיקה- גם אם התוכן הוא זניח לחלוטין אני עדיין זוכרת שירים מהגן ועד עצם היום הזה אין שום סיבה שאני אדע כיום את  השירים מהמסיבת סידור של כיתה א' ועדיין, הוא נמצא לי בראש גם היום, זו אולי דוגמא ללמידה שנעשתה ללא סקרנות מרובה ונכנסה לי לתודעה בלי שרציתי יותר מידי (בכל זאת כיתה א' ) אבל עדיין המידע הנמסר באמצעות מוזיקה יש לו תאריך תפוגה ארוך יותר מאשר למידע הנמסר באפיקים אחרים.

2.      דרך הרגליים, למידה מנסיון- אפתח ואומר שאפשר לדבר על המון נושאים במשך זמן ממושך אבל עד שאתה לא חווה את הדבר עצמו אתה לא לומד באמת. לדוגמא אני יכולה לדבר על להיות תלמידה באוניברסיטת תל אביב מפה עד להודעה חדשה אולם עד שאני לא אחווה את החויה של להיות סטודנטית באוניברסיטה אני לא אדע באמת מה זה אומר, אני יכולה לקבל התרשמויות מאנשים שונים אולם אלמד בצורה המיטבית מנסיוני שלי ולא מנסיונם של אחרים.

3.      צורת למידה נוספת קשורה גם לצורת הלמידה הקודמת אך לוקחת אותה צעד אחד קדימה, תהליך של יצירה של משהו חדש- אקח לדוגמא את ההכתרה שנהוג לעשות בפורים בבתי ספר דתיים  אני בתור תלמידה השתתפתי בתהליך ההפקה של ההצגה של "שלמה המלך ושלי הסנדלר" מה שלימד אותי רבות על הכוחות הגלומים  בי כיחיד ועלמה אני יכולה לבצע כחלק מקבוצה, לימד אותי רבות על אינטרקציה בין אנשים, וכמובן בגלל שהיינו עסוקות במשך חודשיים בהצגה עצמה אזי גם המסרים והתכנים שההצגה עסקה בהם הוטמעו בצורה עמוקה, גם אם לא מודעת.

אלו הן שלוש דרכים שונות בהן אני רואה תהליכים של למידה משמעותית, ברור לי שיש עוד דרכים רבות חלקן מתאימות לי יותר באופן אישי וחלקן פחות.

ברור לי שאנחנו כמורים צריכים להעביר את החומר בצורה כמה שיותר חויותית ולהביא את התשוקות שלנו לכיתה.