אז מה למדתי על למידה?
למידה היא תהליך שכולו רצוף חוויות. רוב החוויות הנצרבות לנו בסיסטם של הלמידה הן חוויות שעלולות ללכת למקומות שליליים. כלומר לעתים הלמידה היא תוצאה של רצף חוויות שניתן להשוותן לכוויות. הקשר בין למידה לזיכרון הוא חזק מאוד ובמידה רבה משפיע חדוות הלמידה, והמוטיבציה לפתח ולהתנסות שלמעשה מזינות את תהליך הלמידה וצבירת החוויות.
נחשפנו בקורס לשיטות רבות ופיתוחים רבים בתחום החינוך שברובן מנסות לעשות דבר אחד- להפוך את הלמידה לתהליך של הנאה, שמגדיל את המוטיבציה ללמוד ומזין בצורה מחזורית את הלמידה עצמה. הרבה מן המודלים שנראים נכונים, ראויים וטובים לזמן כעת עובדים בצורה מעגלית ומאפשרים היזון מתמיד ויחס מקביל בין הלמידה לבין המניעים ללמידה. ככל שתלמיד לומד יותר כך הוא נהנה ללמוד עוד, וההפך- ככל שהוא נהנה ללמוד יותר הוא לומד יותר.
מודלים אלו מתאימים יותר וראויים להיות תחליף לבית הספר המסורתי של היום- בעיקר אהבתי את מודל הכיתה הפוכה כיוון שיש בו אלמנט של חיבור בין אנשים. הכיתה סוף נהיית מרחב שאפשרי לדבר בו- והבית מקום שבו עובדים- ולא רק מחפשים להעביר בו את הזמן. שיעורי הבית נהיים מעניינים ויותר מזה- מעוררים שיח. לשנה הבאה אני מקווה שאצליח להשתמש במודל הזה ולהביא אותו לכיתה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה